חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

הדין האמריקאי הוא החל על תובענה לביטול או הפחתת דמי מזונות, אשר נקבעו ע"י ביהמ"ש המחוזי באורגון

: | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה מחוז תל-אביב
17794-02
1.12.2008
בפני :
חנה ריש-רוטשילד

- נגד -
:
מ.ב.ר
עו"ד מורן שמואל
:
ג.ב.ר
עו"ד אפרת ורדה
החלטה

ההליך

1.       עניינה של החלטה זו בשאלה איזה דין חל על תובענה לביטול או הפחתת דמי מזונות, אשר נקבעו בפסק-דין שניתן על ידי בית-המשפט המחוזי באורגון, ארצות הברית, אשר הוכרז כאכיף במדינת ישראל בהתאם לחוק האכיפה, כהגדרתו להלן.

2.       העובדות הרלוונטיות להכרעה בקצירת האומר הן כדלקמן :

2.1.         התובע והנתבעת (להלן - "בעלי הדין") הינם בני-זוג לשעבר, יהודים, אשר נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1984 בישראל עת שניהם היו אזרחי ישראל ותושביה.

2.2.        בשנת 1996 לערך עברו בעלי הדין להתגורר בארצות הברית, לצרכי עבודתו של התובע. כשלוש שנים לאחר המעבר, נתגלע משבר בחיי הנישואין של בעלי הדין. בעקבות המשבר התנהלו בין בעלי הדין הליכים משפטיים בבית-המשפט המחוזי באורגון, ארצות הברית.

2.3.         ביום 28.7.01 ניתן על ידי בית-המשפט המחוזי באורגון פסק-דין לגירושין שקבע, בין השאר, כי התובע ישלם לנתבעת במשך 6 חודשים מזונות זמניים בסך של 1,500 $ לחודש, ולאחריהם, במשך שנה נוספת ועד ליום 1.12.02, ישלם למזונותיה הזמניים סך של 1,000 $ לחודש. עוד נקבע, כי לבית-המשפט באורגון נשמרת הסמכות לאכיפת הוראות פסק-הדין. ביום 19.3.02 הגיעו בעלי הדין להסכמות בעניין ביצוע פסק-הדין, אשר אף הן קיבלו תוקף של פסק-דין בבית-המשפט באורגון.

2.4.        ביום 23.4.02 ניתן על ידי בית משפט זה (כב' השופט ג' גוטזגן) פסק-דין, בהסכמת בעלי הדין, אשר הכריז על פסקי-החוץ הנ"ל כאכיפים בישראל.

2.5.         בעלי הדין התגרשו בסיאטל, וכן בבית-הדין הרבני האזורי בנתניה. הנתבעת המשיכה להתגורר באורגון יחד עם בנותיהם המשותפות של הצדדים (להלן - "הבנות"). התובע עבר לחיות בהונג-קונג, ולאחר מכן עבר לסין שם הוא מתגורר אף כיום.

2.6.         ביום 29.4.03 הגישה הנתבעת בבית-המשפט המחוזי באורגון תביעה לשינוי חיוב המזונות. ביום 6.6.03 ניתן על ידי בית המשפט-המחוזי באורגון פסק-דין שקיבל את התביעה וחייב את התובע בתשלום מזונות לנתבעת בסך 1,500$ לחודש לתקופה בלתי מוגבלת (להלן - "פסק-החוץ").

2.7.        בחודש ספטמבר 2004 עברו הבנות מארצות הברית לישראל. בסמוך לאחר מועד זה עברה אף הנתבעת לישראל ומאז היא חיה ומתגוררת בארץ.

2.8.         ביום 10.1.05 הגיש התובע לבית משפט זה תביעה כנגד הנתבעת לביטול דמי המזונות שנפסקו בפסק-החוץ (תמ"ש 17791/02). הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות ולחילופין מחמת פורום לא נאות (בש"א 6357/05).

ביום 9.1.06 ניתן על ידי כב' השופט ש' שוחט פסק דין במסגרתו נתקבלה בקשת הנתבעת למחיקת התובענה, וזאת מן הטעם שפסק-החוץ אשר שינויו מבוקש במסגרת התובענה לא הוגש לאכיפה בישראל, ומשכך אינו קיים במשפט הישראלי.

2.9.         ביום 15.8.06 הגישה הנתבעת תובענה לבית משפט זה לאכיפת פסק-החוץ בישראל ביום 15.8.06 (תמ"ש 17793/02).

ביום 25.9.06 הוגש כתב הגנה מטעם התובע (הנתבע שם), במסגרתו הסכים התובע להכרזת פסק החוץ כאכיף, רק באופן פורמלי ובכפוף לתנאי כי מייד ובסמוך להכרזה על אכיפתו, ובטרם ניתן יהיה בפועל לבצעו, תידון שאלת החיובים שנקבעו בו ותיבחן ההצדקה להותירם על כנם (סעיף 2 לכתב ההגנה).

2.10.     ביום 26.9.06 הגיש התובע לבית משפט זה תביעה לביטול דמי מזונות או הפחתתם, היא התביעה נשוא החלטתי זו.

כתב הגנה מטעם הנתבעת הוגש ביום 20.12.06. במסגרת כתב הגנתה טענה הנתבעת, כטענה מקדמית, כי בית-משפט זה נעדר סמכות לדון בתביעה, שכן בית-המשפט באורגון הוא הערכאה היחידה המוסמכת לדון בסכסוך בין הצדדים; ולחילופין, כי בית-משפט זה הינו פורום לא נאות לדון בתביעה.

2.11.     במהלך הדיון שהתקיים בפני כב' השופט ש' שוחט ביום 24.12.06 טען ב"כ התובע, בין היתר, כי פסק-החוץ אינו תואם על פניו את תקנת הציבור הישראלית (פרוטוקול הדיון בעמוד 1, שורה 17). ביום 27.12.06 הגיש ב"כ התובע הודעה לבית המשפט, לפיה הוא אינו חוזר בו מטענתו כי פסק-החוץ נוגד את תקנת הציבור, אולם טענה זו תהווה אחת מעילות התביעה במסגרת תביעתו לביטול החיוב ולא טענת הגנה כנגד תביעת האכיפה (סעיף 3 להודעה מטעם הנתבע, הוא התובע שבפני). ביום 8.1.07 הגיש ב"כ התובע הודעה נוספת לבית המשפט לפיה, לדעתו, בשל שיקולי צדק ותום לב, לא יהיה זה צודק אם התובעת (היא הנתבעת בהליך שבפני) תפעל מיידית לביצוע הפסק הזר לאחר הכרזתו כאכיף, כאשר בפני בית המשפט תלויה ועומדת תביעה לשינויו.

2.12.     ביום 25.1.07 ניתן על ידי כב' השופט ש' שוחט פסק-דין בתמ"ש 17793/02 אשר הכריז על פסק-החוץ כאכיף במדינת ישראל, במסגרתו נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"לבד מהסכמה מותנית זו (הכוונה לאמור בסעיף 2 לכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבע בתמ"ש 17793/02, כמפורט לעיל) אין בכתב ההגנה כל טענה כנגד התובענה לא במובן סעיף 3 ולא במובן סעיף 6 לחוק אכיפת פסק חוץ, התשי"ח - 1958, למעט טענה, לא ראויה יש לומר, כי הפסק נוגד את תקנת הציבור" (סעיף 3 לפסק-הדין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>